צדיק באמונתו...

מזה שנים שאני מסייעת לאנשים בתהליך גמילה מעישון סיגריות ועדיין ממשיכה להיות מופתעת כל פעם מחדש מכמות הדברים שאפשר "להלביש" על סיגריה אחת קטנה.

להלן חלק קטן ממה שאני שומעת ממטופלי לפני שמתחילים תהליך גמילה מעישון : "סיגריה עוזרת לי להתרכז", "סיגריה עוזרת לי לנהוג", "סיגריה עוזרת לי כשמשעמם לי", "סיגריה מחממת אותי כשקר לי", סיגריה נותנת לי השראה", "אני יכול להנות ממוזיקה / אלכוהול / ארוחה טובה רק עם סיגריה", "סיגריה עוזרת לי להירדם", "סיגריה עוזרת לי להתעורר", "אני מעשנת כדי להיות חלק מהחבר'ה", "אני מעשנת בהחבא כדי שחברי לא יראו", "אני מעשן כשאני עצבני על מנת להירגע", "אני מעשן בערב בשקט אחרי שכל הלחץ נגמר" ועוד ועוד דברים והיפוכם.
 
ואני יושבת ושואלת את עצמי: האומנם? האמנם לסיגריה יש יכולות כאלו מופלאות? ומה עושים כל אותם אנשים אומללים שלא עישנו מעולם? ודאי שחייהם ריקים וחיוורים והם פשוט אינם יודעים זאת...
 
אני מתלוצצת כמובן, וחושבת שמן הראוי אולי להתנצל על כי אני צוחקת קצת על חשבון חבריי המעשנים ורוצה לומר שגם אני הייתי פעם מעשנת כבדה ובמשך הרבה שנים. אני צוחקת בעיקר עלי, כי את כל הסיפורים הללו שמעתי בראש ובראשונה מעצמי. רק מאוחר יותר, לאחר שנגמלתי והתחלתי לסייע לאנשים נוספים בגמילה מעישון שמעתי אותם גם מאנשים אחרים.
דבר אחד אני יודעת, כל מעשן בטוח שהוא זקוק לסיגריה ובלעדיה יקשה עליו להתמודד עם מצוקות החיים ובודאי ליהנות מהם.
 
ואני באה כאן וטוענת כי "איש באמונתו יחיה". ולמה הכוונה? הכוונה היא שכל אחד מקיים בחייו בדיוק את מערכת האמונות הפנימית שלו. ובמילים בהירות יותר: אם אתה מאמין שסיגריה מחממת אותך כשקר לך, אזי סיגריה תחמם אותך כשקר לך. אם את מאמינה שסיגריה עוזרת לך להירדם, היא אכן תעשה זאת בעבורך. לסיגריה לא אכפת. היא מוכנה להיות הכל בעבורכם, אין לה שום התנגדות.
 
האמת היא שכמעט כל המעשנים החלו לעשן סיגריות בגיל ההתבגרות, בדרך כלל כאקט חברתי, או כרצון להפגין בגרות, עצמאות או מרדנות. בגיל ההוא, בהיותנו מעט חסרי ביטחון ומבולבלים נזקקנו לסיגריה כדי להרגיש נחשבים.
 
מה שקרה במהלך השנים הוא שהתבגרנו, הבנו דבר או שניים על החיים וכיום איננו זקוקים עוד לסיגריה בשביל החבר'ה. אולם, מאחר ונוצרה התמכרות גופנית ונפשית לסיגריות, המצאנו לנו סיבות וסיפורים נוספים שהלכו והסתעפו במהלך השנים והיום אין כמעט אספקט של החיים שסיגריה אינה חלק ממנו.
 
במהלך טיפול הגמילה מעישון אני והמטופל בוחנים את האמונות שמנהלות את חייו בנוגע לעישון הסיגיות ורואים, אם הן אכן נכונות. לא פעם, אנו מופתעים לגלות שהן אינן תמיד נכונות ולפעמים ההיפך הגמור נכון לא פחות, או אף יותר.
 
כאשר סיימנו את חלקו הראשון של הטיפול ושחטנו כמה פרות קדושות, המטופל כבר מוכן להיכנס לחלקו השני של הטיפול ולשנות באופן מודע את ההתניות בנוגע לעישון סיגריות וליצור מציאות בריאה וחיובית בחייו.
2all בניית אתרים